יש אומרים כי הרועה הגרמני והרועה הבלגי נגזרו זה מזה, בעוד אחרים מזהים אותם כשני גזעים נפרדים. באבחנה זהירה ניתן לזהות קווי דמיון רבים בין הרועה הגרמני לרועה הבלגי, ובאותה מידה ניתן לזהות את השוני בין הגזעים.

קווי הדמיון:
הרועה הגרמני והרועה הבלגי שייכים למשפחת כלבי הרועים, והקשר בינם לבין בני האדם ותיק ויציב. במשך דורות תפקדו הגזעים האלה כרועים באירופה. בשנים האחרונות, שולבו הרועים הבלגיים והגרמניים במערכי המשטרה וכוחות הבטחון בארצות רבות. בעלי כלבים רבים נעזרים בכלבים בני שני הגזעים למטרת שמירה בביתם. לפיכך נראה כי שני הגזעים שולבו בחברת בני האדם בצורה יחסית דומה במהלך ההיסטוריה.  הרועה הגרמני והרועה הבלגי נמצאים בעשירייה הפותחת של הגזעים הפופולאריים ביותר בעולם. הרועה הגרמני נחשב לגזע גדול, ואילו הבלגי נחשב לגזע בינוני. מבחינת מזג, שני הגזעים מתאפיינים בבטחון עצמי גבוה, אינטליגנציה גבוהה, נאמנות ועירנות, כולן תכונות שהופכות אותם לכלבי שמירה וליווי מצויינים. שני הגזעים אוהבים לעבוד ולרצות, ולרוב אינם ביישנים או אגרסיביים מטבעם. 

אגרסיה:
הרועים הבלגיים נחשבים בטעות לאגרסיביים יותר. למען הסר ספק, במבחן המציאות אין זה נכון כלל.

מהירות:
הרועה הבלגי מהיר יותר, בעל כמויות מרץ בלתי מוגבלות, מצטיין בזריזותו ולכן הוא מועדף לעיתים קרובות ככלב משטרה\ צבא.

Mandy of Siam Crown Kennel

אילוף:
בכל הנוגע לאילוף, על פי רוב, הרועה הבלגי נשלט יותר מהרועה הגרמני. שני הגזעים נאמנים ביותר, אך הרועה הבלגי נוטה יותר להתמסר לתהליך וברגע שהנוהג רוכש את אמונו והערכתו, יבצע הכלב את משימותיו בקפידה על מנת לרצות. הרועה הבלגי נחשב לסקרן יותר מהרועה הגרמני, ואוהב מאוד לעבוד. רועה בלגי לא יכול לשרוד ללא עבודה - עובדה זו יכולה לחבב את הרועה הבלגי על בעלים מנוסה, אך לבעלים חסר נסיון יהיה קשה מאוד לגדל כלב שכזה. הרועה הבלגי זקוק לחיברות מתמיד ויעדיף את חברתם של אנשים וכלבים אחרים על פני השהייה לבד. הרועה הגרמני אינו מגלה נטיות חברתיות מובהקות. הרועה הגרמני קל יותר להבנה בידי בעליו ולרוב יסתפק במעט תשומת לב וארוחות סדירות. 

באדיבות מייקל סלבי, Siam Crown Kennel.