אילוף כלבים אינו מעשה קסמים, אבל הוא בהחלט סוג של אומנות ולא כולנו אומנים באותו קנה מידה. רוב הטעויות הנפוצות באילוף קורות בגלל חוסר ידיעות או חוסר גמישות מחשבתית ו... אגו חסר פשרות.

מאלפי כלבים, או בעלי כלבים שאינם מתאימים את עצמם לכלב שמולם, עושים זאת בגלל חוסר הבנה ותקשורת לקויה עם הכלב. גישה כזו משפיעה על הכלב לרעה וקוברת את האילוף עוד לפני שהחל. טעויות שקורות בגלל גישה לא נכונה או חוסר ידע מעכבות את התקדמות הכלב במקרה הטוב, ובמקרה הרע הופכות את הכלב חסר שקט ולא נגיש. 

הידיעה וההבנה של טעויות אלה יכולות למנוע מכם לחזור עליהן.

חוסר עקביות מביא לתוצאה ההפוכה או לתוצאה של פעם כן פעם לא פעם למה לא:

חוסר עקביות מבלבל כלבים. גבולות לא ברורים יגרמו לכלב לפקפק בכם ולבדוק אתכם עד יומו האחרון, ולא מתוך רצון לעצבן אלא מתוך רצון לבדוק ולפרש את רצונכם. הפקודות צריכות להיות עקביות והכללים צריכים להיות זהים בכל מצב. עקביות תשפר את הקצב בו הכלב עובד ואת מהלך האילוף שלו. העקביות נדרשת מכם גם בתגובותיכם להתנהגויות של הכלב. אי אפשר לאפשר לכלב לקפוץ על חלק מהאנשים ועל חלק לא. אם אנחנו אוסרים על הכלב לעשות דבר מסוים, התגובה צריכה להיות זהה תמיד, ולא נוקשה מאוד פעם אחת ובפעם השניה רכה יותר.

חוסר תגמול חיובי על התנהגות טובה:

זוהי הטעות הנפוצה ביותר באילוף. הכלב צריך להבין מה אנחנו רוצים לראות, ולנסות תמיד להשביע רצון. אם נתגמל בצורה עקבית, תמיד נקבל אותה תוצאה. הכלב יהיה להוט יותר להיצמד להתנהגות טובה. 

דחיית האילוף:

כלבים צריכים להתחיל לקבל הכוונה בגילאי גורות. לכן מתחילים איתם בחינוך גורים ולא מחכים לגיל בוגר בו יהיו לכלב הרבה שאלות ותהיות. הרגלים מתעצבים מהר מאוד אצל כלבים, במיוחד הרגלים לא טובים שמתגמלים את הכלב רק מעצם הפעולה. כלב צעיר לומד היטב ומפנים את האילוף מהר יותר מכלב שכבר השריש התנהגויות לא רצויות.

ענישה אינה התרופה לכל דבר:

ובוודאי לא מומלץ להעניש בזמן גמילת גור מעשיית צרכים בבית, למשל. כלב שלא חזר בקריאה הראשונה אבל חזר בשניה, יפרש ענישה בצורה אחת בלבד: אסור לחזור בכלל. לאט לאט יהפוך הכלב הזה לאחד מהכלבים שבורחים כשהבעלים קורא להם.

אילוף צריך להתבצע בהבנה של הכלב וללא תחושת חשיבות עצמית מוגזמת. גם כשכלב טועה, זו ההזדמנות הנכונה למנף אותו ללמידה. בלי לטעות, לא לומדים שום דבר חדש.

בהצלחה!